אגדה שתיזכר לנצח: ביל ראסל הלך לעולמו בגיל 88

0
33
ביל ראסל עם הגופייה האייקונית שלו. עודד את הסלטיקס גם מעל 50 שנה לאחר שפרש. (תמונה מעמוד האינסטגרם האישי של ביל ראסל)

אגדת הבוסטון סלטיקס מ-1956 עד 1969, ביל ראסל שזכה עם הקבוצה ב-11 אליפויות ב-13 עונות, נפטר היום (ראשון). הגופייה שלו כאמור הופרשה בעבר על ידי הבוסטון סלטיקס ויש לו גם פסל בלב בוסטון. 

משפחתו של ביל ראסל הודיעה הערב (ראשון בלב כבד) על מותו בשיבה טובה של ביל ראסל שהיה לאגדת הבוסטון סלטיקס וה-NBA בכלל.

ב-13 העונות שלו ב-NBA הוא כאמור היה אלוף 11 פעמים שזה הכי הרבה בהיסטוריה. מעבר לזה הוא גם היה אול סטאר לא פחות מ-12 פעמים, זכה ב-5 MVP, נבחר 3 פעמיים לחמישייה הראשונה ב-NBA, 11 פעמיים לחמישייה השנייה, היה מלך הריבאונדים ארבעה פעמיים וזכה בעוד תארים אישיים רבים.

הוא התחיל את קריירת האימון שלו ב-1966 כמאמן – שחקן בבוסטון סלטיקס. בהמשך הוא אימן גם את הסיאטל סופרסוניקס במשך 4 עונות ועוד עונה בסקרמנטו קינגס.

ראסל היה גם חלוץ עבור שחקנים שחורים בספורט האמריקאי וגם תמיד היה שם כדי להביא צדק עבור שחורים. ב-1963 הוא השתתף במצעד בוושינגטון כדי לתמוך בזכויות אדם.

משפחתו כתבה באינסטגרם: “ביל ראסל, הווינר הגדול בהיסטוריה של הספורט האמריקאי, הלך לעולמו בשיבה טובה היום בגיל 88, כשאישתו ג’נין לצידו. מועד הלווייתו יפורסם בקרוב”. שתי האליפויות של ביל בתיכונים היוו הצצה להישגים הקבוצתיים שישיג בעתיד: שתי אליפויות במכללות, קפטן הנבחרת האולימפית וזוכת מדליית הזהב של ארה”ב, 11 פעמים אלוף ה-NBA, ופעמיים אלוף ה-NBA כמאמן האפרו-אמריקני הראשון באיזשהי קבוצה בצפון אמריקה”.

עוד המשיכו: “אולי תחיו מחדש את אחד מרגעי הזהב שניפק לנו, או שתיזכרו בצחוק המוכר שלו כשסיפר עליהם. אנחנו מקווים שכל אחד מאיתנו ימצא את הדרך לספר על המחויביות הבלתי מתפשרת, הממלכית והבונה של ביל לשמור על ערכיו. זה יהיה ניצחון אחד אחרון, ונצחי, עבור מספר 6 האהוב שלנו”.

גם הבוסטון סלטיקס נפרדו מאגדת הקבוצה: “להיות האלוף הגדול בספורט שלך, לחולל מהפכה בדרך המשחק, ולהיות מנהיג חברתי בבת אחת נראה בלתי מתקבל על הדעת, אבל זה מי שהיה ביל ראסל.

ביל היה אלוף שלא דומה לאף אחד אחר בהיסטוריה של ספורט קבוצתי – 11 פעמים אלוף NBA, כולל זכייה בשמונה תארים רצופים, חמש פעמים MVP, מדליסט זהב אולימפי והמאמן השחור הראשון של ה-NBA.

ה-DNA של ביל ראסל שזור בכל מרכיב בארגון הסלטיקס, החל מהחתירה הבלתי פוסקת למצוינות, לחגיגת תגמולים של צוות על פני תהילה אינדיבידואלית ועד למחויבות לצדק חברתי ולזכויות אזרח מחוץ לבית המשפט.

מחשבותינו עם משפחתו בזמן שאנו מתאבלים על פטירתו וחוגגים את מורשתו העצומה בכדורסל, בבוסטון ומחוצה לה”.

גם מייקל ג’ורדן הגיב מעט מאוחר יותר. “הוא היה אלוף אמיתי וחלוץ של הענף כשחקן, כאלוף,כמאמן השחור הראשון בליגה וכאקטיביסט, ביל פרץ דרך לכל שחקן שחור בליגה, כולל אותי. העולם איבד אגדה היום.”

ריי אלן כתב באינסטגרם:
Today we lost a giant amongst men. I am so lucky to have shared space with one of the greatest men and greatest basketball players that this world has ever seen. Whenever I was around Bill, I would just sit back and listen to his stories. No matter what story he told, it always ended with his laughter as if I just told a funny joke. Your massive presence on this world was felt intensely and now your absence hurts. Despite Bill Russell winning 11 NBA championships, he played at a time in America where he was not welcome anywhere. Without Bill’s sacrifice, courage, fight, determination, fortitude and unwillingness to accept the story that the world would try to define him by; most of us would never have had the opportunities that have been afforded to us. When NBA players say that we stand on the shoulders of giants, we are talking about Bill and the many greats like him that thrived despite the cruel and constant punishment of racism. Bill was not only just a champion, he was a trailblazer. Bill was not just a dominant force on the court, he was a voice for a generation- an activist and a warrior for human decency. A lot of people talk about changing the world- Bill actually did. Thank you Bill. You were the reason I wanted to be a Celtic. Forever grateful, Legend. #RIP6 #Celticforlife #☘️ #presidentialmedaloffreedom

הקומישנר של ה-NBA, אדם סילבר ספד גם הוא:  “ביל היה הווינר הגדול ביותר של הספורט הקבוצתי. הכמות הבלתי נתפסת של השבחים שהוא זכה על הקריירה שלו בבוסטון, כולל שיא של 11 אליפויות וחמישה פרסי MVP, מספרים את סיפורו. הייתה לו השפעה עצומה על הליגה ועל החברה כולה”.

השתתפו בכתבה: שי בוקר וליאור טנדליך

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן